כלל ברזל

החבר הכי טוב שלי תמיד אמר לי: "מרוויח בקלפים - מפסיד באהבה", אבל האמת היא שעד יורי אני תמיד הפסדתי בשניהם, או במילים אחרות כסף זו תמיד בעיה אצלי. לא ראיתי אדם שמצליח לנהל את ענייניו הכספיים בצורה כל כך גרועה יותר ממני. באמת, כל איש ואישה (כי זה בדרך כלל אישה, מה לעשות) שמתבאסים ממצבם הכלכלי מובטח להם שימצאו נחמה גדולה מאד בשיחה איתי, כי סביר להניח שמצבי תמיד יהיה מזוויע הרבה יותר. למרות שאין לי סבלנות לחישובים מתמטיים אני די סגורה על זה שהבעיה טמונה בפער על בין הכנסות להוצאות. בדרך כלל אני קודם מוציאה ואז מקווה לעזרת האל וכמה שהוא ואני מסתדרים מצויין דיז דייז, הואיל ומצב העיתונות הכתובה בארץ הזאת בתחת שלי, אני נותרת עם יכולת הכנסה קבועה כבר שנתיים וכמות הוצאות שרק הולכת ועולה. מצד שני, אין לי ספק שלו הייתי נשארת בדירת החדר המחילתית שלי, לשעבר, שפאדיחות להזמין לשם אפילו חולדות, לא הייתי זוכה להכיר את יורי. אפילו אמא שלי שחסכנות היא אחד מערכי המוסר הבולטים שלה גרסה כי הגיעה העת לעזוב את 'חדר הגז', כמו שקרא לזה החבר הכי טוב שלי.
אבל מה שרציתי להגיד פה הוא שאין לי שום כוונות לשתף את יורי בפיאסקו הפיננסי שלי. התנסיתי בדבר כמה פעמים בחיי ואמנם זה אף פעם לא היה עם האנשים הנכונים, אבל הזונות תמיד הגיבו בכזה זעזוע, באמת סליחה שהייתי צריכה לגור לבד בתל אביב, ללכת לטיפול ולשלם על קורס קופירייטינג בבית ספר פרטי והכול ממשכורת של 5000 של תקציבאית במשרד פרסום מזדיין. עכשיו, זה לא שהתוודיתי על מצבי על מנת לקבל תמיכה, זה תמיד היה קשור לנושא השיחה, אבל הפעם אני מתחייבת לעצמי לעשות ככל שביכולתי על מנת שזה לא יהיה קשור לכלום. הדבר האחרון שאני רוצה לשדר ליורי זה מחסור. זה שהוא הכיר בחורה בת 33 בואך 4 שלא יודעת לכלכל את ענייניה הכספיים זו לא הבעיה שלו ומתפקידי לייצר את הפיתרון. והפיתרון הוא בימים בהם לא מעלים שכר כמדיניות זה לקחת עוד הלוואה ועוד הלוואה ולקוות שימים טובים יותר באים עלינו ואני אוכל להחזיר אותן מהר מן הצפוי, אבל הואיל והשנה הזו עוד הולכת להפתיע אותי בגדול, וזה עוד רק ממה שידוע לי, אני צופה רק שגשוג ורווחה, אנד איי מין איט פרום דה בוטום אוף מיי הארט - Amen!